ייחודיות הגישה הטיפולית

מה מייחד את הגישה הטיפולית אותה פיתח אליאור רוזן לאורך 19 שנה ואשר זוכה להצלחות רבות?

אליאור רוזן, מומחה בכיר לטיפול בהפרעות חרדה ובפוביות ילדים ומבוגרים. מומחה לטיפול בהפרעת חרדה חברתית ורכישת מיומנויות חברתיות (תקשורת, התנהלות והתנהגות חברתית), טיפול בבעיות התנהגות, אלימות וכעסים. מטפל בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD), דיכאון, בקשיים רגשיים של ילדים, ובקשיים חברתיים. מקיים סדנאות לרכישת מיומנויות חברתיות, התנהלות וחשיבה חברתית נכונה.

CBT Care Center טיפולים פסיכולוגים מתקדמים וממוקדים שנכתבו ופותחו לאורך שנים וטיפול במאות מטופלים. תוכניות מקיפות ויסודיות אשר מפרקות לחלקים קטנים את מורכבות התהלכים ואף "מגדילות" כל אחת מהן בנפרד. יכולות אלו מקלות ומעודדות תהליכי שינוי מהירים ויציבים יותר בשל היכולת להבין ולשלוט במרכיבי התופעה.

הטיפולים במרכז הם תולדה של משנתו וגישתו הטיפולית הייחודית של אליאור רוזן אשר פותחה במשך קרוב לשני עשורים שבמהלכם טיפל במאות מטופלים אשר התמודדו עם הפרעות בדרגות חומרה שונות.

לאורך השנים כתב ופיתח תוכניות ומודלים טיפוליים רבים ומותאמים להפרעות השונות במטרה לפרק ולחשוף את כלל המרכיבים: האישיים- החשיבתיים- הרגשיים- התנהגותיים- התפתחותיים – סביבתיים אשר הובילו להתפתחות הפסיכופתולוגיה והקשיים לכל מטופל

בתהליך הטיפולי לומד המטופל למבין את הקשר שבין ניהול העצמי שגוי לבין קבלת ההחלטות שתרמו והעצימו את מצוקותיו.

בנוסף, המטופל לומד להכיר את הקשר שבין תפקודי המנגנונים הגופניים והנפשיים לבין איכות חווייתו הקיומית. באופן דומה הוא נחשף לתהליך ולפעולות אשר מפרים את ההרמוניה והסינרגיה החיובית המחזקת תהליכי התפתחות וצמיחה אישית.

זאת ועוד, המטופל לומד לזהות ולהכיר את המניפולציות ואסטרטגיות הפעולה שההפרעה מפעילה במטרה לשבש את תפקודו של כל מנגנון בנפרד (לדוגמא: מנגנון החשיבה ומנגנון הרגש), ולאחר מכן את הפעולות הגורמות לשיבוש הקשר בין המנגנונים: מתפקוד חיובי אשר מעודד תהליכי התפתחות והעצמה, לקשר שלילי ומזיק אשר מחליש את המטופל ומחזק את תפיסת המציאות החדשה והמעוותות בכל רובד.

תהליך זה מתבצע בהדרגתיות ובעקביות עד יצירת תפיסת מציאות קשה הכוללת דעות ואמונות שליליות, תפיסה עצמית ואמונה עצמית המלווה ברגשות של ייאוש, מצוקה, חוסר אונים, מצוקה, חרדה, דיכאון, עצב וצער. לצידם מתחוללים שינויים התנהגותיים ושינויים בתפקוד, הסתגרות, התבודדות וחוסר מוטיבציה.

חשוב לי להסביר כבר בשלב זה, כאשר מנתחים או בוחנים הפרעות מזהים את ההשתלטות ההפרעה על כול מנגנון או מאפיין אישיותי תפקודי, חשיבתי ועוד הרבה מזאת. הפרעה יוצרת תפיסת מציאות חדשה שחייבת להתבסס על אמת אבסולוטית- תואמת ותומכת (ברוב במקרים בוודאי). הדבר דומה לפיענוח רצח שלא יכול לכלול בתוכו אינפורמציה שעומדת בניגוד למעשה.

מדוע חשוב לי לומר זאת?

תהליך החלמה מלא (כן זו השאיפה בכל טיפול) מחייבת אף הוא יצירת תהליכים ושינויים מרחיקי לכת, אמיתיים, כנים ואשר עומדים במבחן המציאות. . נקודה! זה הדיל!!!! זו השפה בתהליך, זה הכיוון. וזהו היעד. המשפט: "תחזיר אותי למה שהייתי לפני המצוקה" הוא מוקצה מחמת מיאוס. אז מהו השינוי שיש לחולל? נניח לזה כרגע.

בנוסף, המטופל נחשף לעיוותי החשיבה ולהטיות הקוגניטיביות האופייניים לו, לאמונותיו הנוקשות ולדרשנות האישית. לצד עיצוב ופיתוח דפוסי חשיבה וגמישים לומד המטופל להגדיר בצורה נכונה כל אלמנט משמעותי.

זה מפליא לגלות לעיתים אבל ממש אנחנו לא מבינים או מגדירים את החיים באותו האופן. למעשן האמת ההפך הוא הנכון. יתרה מכך, רבים האנשים שלא באמת מבינים את ההתנהגות האנושית החברתית. חשוב להבין, בסופו של דבר המפגש שלנו עם המציאות הוא ברובד ההתנהגותי. כאשר ההגדרות אינן מטיבות עימי רב הסיכוי לחיכוכים עם הסביבה והחיים, ולהתאוששות איטית, והשארת שובל של הרסה שאני אפילו לא רוצה להתחיל ולגבר עליו.

בטיפוליי טיפול באירועים שלילים , באכזבות, בפגיעות ובכישלונות הוא לא פחות מ"מבחן האש". יכולות זו היא קריטית ליצירת חיים בריאים, יציבים פרופורציונאליים, ניהול עצמי ראוי ועוד ועוד. אבל לא רק אלו תלויים ביכולות הזו, אלא גם כאמצעי לפתח חוסן אישי, עוצמה ומשאבים אישיים ביכולת שלי להתמודד עם קשיים ואתגרים. כדי להמחיש את חשיבות הפעולה תדמיינו שמסיר מהגב שלכם סלע במשקך 10 קילו. לא ארחיב יותר מזה.

על אף הנאמר, חשוב לומר שהפרעות נפשיות הן מתוחכמות מאד ומצליחות להתקיים אודות לשכבות עצמות של דעות ואמונות שקריות (שהטופל מאמין להן) ולחוסר אדפטיביות מכל תחום הפועלות לטובת המטרה.

אינני רוצה שתטעו ושתחשבו שמלכת הגילוי, החשיפה וההכרה בזרות האמונות שמתפתחות לאורך השנים היא מלאכה קלה. נכון, מטפל טוב ומנוסה מזהה את ההפרעה כמו שמזהים יום שמש יפה.

אלא שההפרעה יוצרת רשת סבוכה וכמעט אינסופית של עיוותים וצידוקים (שברוב המקרים אנשים שעוסקים בהישרדות מקבלים עליהם מרצון) במטרה ליצור "היגיון בשיגעון". בשל זאת, לכל אורך התהליך המטפל מלמד את המטופל מתי זה הוא מדבר ומתי החרדה היא המדברת מדבר מגרונות.

המטופל לומד לזהות את כל המניפולציות שההפרעה עושה עליו: כיצד היא מרמה, מתעתעת ומשקרת אותו. המטופל לומד לימור הפרדה בפעם הראשונה בינו לבין ההפרעה!!!!!

לצערי הרב, גם בשלב הזה ארסנל הנשק של ההפרעה עמוס בתותחים כבדים. עוד רחוקה הדרך להחלמה. כבר הבנו שההפרעה מכירה היטב את המאדם והמערכות שמתקיימות בו, ובכל זאת, לא אמרנו עדיים מילה שההפרעה מכירה מצוין את המוח האנושי. אני לא אכנס לזה יותר מידי, אך בהחלט אומר שהחרדה מכירה את המוח האנושי בצורה אבסולוטית.

אז כעת נכון לשאול מה היא יודעת? ואיך היא מנצלת זאת לטובה?

אז בקצרה? המוח האנושי הוא חסר מודעות. אין לו יומרות אישיות, הוא מבין דברים אבל לעולם לא שואל מה המשמעות שלהן עבורו. הוא חסר ביקורת עצמית ולכן הוא לא מתיימר או מנהל איתנו שיחות משמעותיות. המוח האנושי מחזיק מאגר מידע עצום עלינו אשר משמש אותו בעיקר כדי לזהות אירועים חריגים או מסוכנים, ולייעל ולהקל על תהליכי אשר דורשים משאבים. (אוטומציות- לא נרחיב מה המשמעות)

בנוסף, המוח אחראי על תפקודם של מערכות אוטונומיות(לא ניכנס) וערכות חשובות וקריטיות שמסייעות ואחריויות על הפעילות התקינה והצלחת תפקודינו. אלא שחלק ממערכות אלו הן בדיוק המערכות שההפרעות משבשות והנזק עשוי להיות חמור מאד. הבשורה הטובה היא שיש המון מה לעשות על מנת להחזיר את המוח לתפקודו התקין בחלק מההפרעות.

לפני שאציג 2 דוגמאות זכרו היטב. המוח לעולם לא פועל ביודעין במטרה להזיק לאדם. יתרה מזאת, המוח מבצע תהליכים מאד מורכבים , אך לעולם לא שולל מאיתנו את זכות ההחלטה הסופית. המוח רק ממציע הצעות.

אחד מהייעודים החשובים בוודאי של המוח הוא בוודאי להגן ושלמור עלינו מפני סכנה. המוח לא יודע מה מסוכן. המידע שיש לו מסתמך על מידע שאני העברנו לו. כמה עצוב להבין שלנצח "היתרון בדבר הוא בדיוק גם החיסרון שלו". כלומר, כעת תהיה זו דאגתו של מוח לשלומנו שתגרום לו לקבל החלטה שגויה ומיותרת. המוח אינו מבדיל בין סכנה חיצונית לבין לסכנה פנימית.

לפיכך, כאשר המוח מזהה שינויים מחשבתיים משמעותיים בכל רמה שאינה תואמת את ההיסטוריה שלי , המוח בהחלט יתייחס לנושא ברצינות. כאשר המוח יזהה עוררות חזקה של רגשות שליליים וממשוכים בעקר אם הם נובעים מאירוע מסוים ואשר שונים במהותם מרפרטואר הרגשות האופייני לי הוא יכנס לרמת דריכות גבוה. שינויים התנהגותיים ותפקודיים (הימנעות רציפה) מאירוע שוללים מהמוח כול בדיקה נוספת ומכריחים אותו להגדיר באופן מידי יד את האירוע למסוכן.

כעת באופן אוטומטי המוח מפעיל א מנגנון "הילחם וברח" בסיטואציה המאיימת ומחזק בצורה משמעותית את הפרעת החרדה.

מקרה אחר הוא השימוש הלא מותאם במנגנון פתרון הבעיות. זהו מנגנון עתיק שתפקידו לגרום למוח להיכנס למוד של מאמץ קוגניטיבי כדי לסייע לנו לפתור בעיה איתה אנו מתמודדים. ההפרעות נפשיות מתאפיינות בחשיבת ייתר ובחשיבה טורדנית. במצב זה המוח מזהה שאנחנו נותנים המון חשיבות למחשבות, ממנתחים, מנסים להבין ולפענח את המחשבות. אלו סימנים מובהקים מבחינת המוח שאנחנו זקוקים לעזרה והוא מייצר עוד ועוד מחשובת כדי לנסות ולהגן עלינו.

במצב מתוקן, המוח מפסיק לייצר מחשבות ברגע שהוא מזהה שאנחנו מגלים אדישות למחשבות ופשוט לא עוסקים בהן יותר. בתהליך אנחנו לומדים לא לשתף פעולה עם המחשבות של ההפרעה או של המוח.

בתהליך השינוי והריפוי אליאור רוזן עושה שימוש באותם מנגנונים תפקודיים – מחשבתיים – רגשיים – גופניים – התנהגותיים שהשתבשו וחיזקו את ההפרעה. תהליך ההחלמה שווה בדרכו אחד לאחד לתהליך שיצר את ההפרעה. אלא שהפעם אנו עושים זאת בהיפוך מגמה. ומשקמים את כל מה שהשתמש. הפעולה היא שוות ערך לכל תהליך ליצירת הרגל התנהגותי. בנוסף, המטופל משנה את אסטרטגיית הפעולה שלו מול המוח ומעביר לו מסרים ברורים פשוטים שגורמים למוח להבין באופן מידי שהמטופל אינו מעוניין עוד בייצור המחשבות השליליות או הטורדניות.

זאת ועוד, כאשר המוח מזהה שגירוי המאיים זוכה לתגובה רגשית קלה יותר ולהתמודדות והתנהגותית רחבה יותר – אנחנו בדרך הנכונה.  

אני טוען שהמוח יודע לרפא את עצמו. לא צריך פטיש ולא אזמל. חשוב להתמסר ולהאמין במטפל. יחד נלחמים יחד מנצחים