CBT CARE אליאור רוזן - פסיכותרפיה קוגניטיבית התהגותית

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהפרעות חרדה ובפוביות בילדים ומבוגרים

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהפרעות חרדה ובפוביות בילדים ומבוגרים

טיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הוא הגישה הטיפולית היעילה והנפוצה ביותר בעולם המערבי בטיפול בהפרעות החרדה והפוביות השונות. יעילותו נובעת מהתמקדותו בגורמים המשמרים את הפרעת החרדה ומתן כלים פרקטיים לשינויים בהווה.

הפרעות חרדה ופוביות מתפתחות כאשר אירועי חיים או חוויות אישיות המוגדרים, ברמה האובייקטיבית, כבעלי רמת איום וסכנה נמוכים או סבירים, מתפרשים באופן מעוות ומוקצן, ועל כן יוצרים חוויה אישית בלתי מותאמת, ולהגדרת האירוע כמאיים ומסוכן במציאות הסובייקטיבית

לפיכך, כל חשיפה לאירוע שכעת מוגדר במוחו של האדם כאירוע מאיים ומסוכן מלווה במחשבות אסוניות ושליליות אחרות, ברגשות של חרדה ובעוררות פיזיולוגית המתאימה למצבי סכנה (“הלחם או ברח”).

חוויות קשות אלו גורמות לשינויים התנהגותיים שכל תכליתם היא להימנע מהאירועים שכעת מוגדרים כמאיימים ומסוכנים, ומהרגשות והתקפי החרדה הקשים הנלווים להם.

זאת ועוד, ההימנעות ההתנהגותית היא לא רק הכוח ההרסני אשר מעצים את חומרת הפרעת החרדה שניזונה כעת ממחשבות מעוותות חדשות והרסניות. אלא גם המנגנון שבאמצעותו המחשבות המעוותות, שעומדות בבסיס ההפרעה מקבלות, תיקוף מציאותי בעולמו החיצוני והפנימי של האדם. זהו למעשה מעגל הקסמים האכזרי המשמר ואף מעצים את חומרת הפרעות החרדה והפוביות

לסיום, הפרעות חרדה ופוביות גורמות לסבל רב ולקשיים משמעותיים בתפקוד היומיומי. יתרה מכך, חרדה בילדות עשויה לנבא הפרעות חרדה בבגרות, דיכאון מג’ורי, התפתחותן של הפרעות מורכבות אחרות, ואף אובדנות.

חרדות ופוביות נפוצות

  • חרדה מוכללת
  • חרדה חברתית
  • הפרעת פאניקה
  • חרדת נטישה
  • חרדת בריאות
  • אגורפוביה
  • פוביה ממקומות סגורים
  • פוביה מבליעה
  • פוביה מעשיית צרכים
  • פוביה ממחטים ומדם

המרכיב הקוגניטיבי- טיפול בהפרעות חרדה ובפוביות בילדים ובמבוגרים

על פי הגישה הקוגניטיבית בפסיכולוגיה רגשותיו וחוויותיו הסובייקטיביות של האדם, אינן נובעות מהמקרה או האירוע אותו חווה, אלא בעיקר תוצר של הפרשנות האישית שניתנה לו. המשמעות הנגזרת מן מהתאוריה הקוגניטיבית היא כי “אין מציאות אלא יש פרשנות של מציאות”. תפיסה זו משמשת כאסטרטגיה מרכזית בטיפול בפסיכופתולוגיה.

הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מציגה שתי תובנות משמעותיות:

  1. לאופני החשיבה של האדם קיימת השפעה דרמטית על מצבו הקיומי, המנטלי והרגשי. לפיכך, אימוץ תפיסת עולם חשיבתית חיובית, אדפטיבית וגמישה הוא לא רק אמצעי לשיפור היכולת להתמודדות מוצלחת עם קשיים ומשברי חיים, אלא גם אמצעי ליצירת חוויית חיים חיובית, יציבה ומספקת.
  2. קיימת מערכת ברורה של התניות והשפעה הדדית בין תהליכים מחשבתייםרגשיים, גופניים והתנהגותיים. לפיכך, כל אחד מהאלמנטים הללו הוא מוקד ואמצעי ליצירת תהליכי שינוי והחלמה רחבי היקף ומשמעות.  

תובנות אלו מקבלות משנה תוקף בטיפול מצוקות נפשיות ובמשברי חיים, שכן ישנם אנשים שקל להם ליצור תהליכי שינוי באמצעות אימוץ אסטרטגיות חשיבה חדשות. בעוד שלאחרים, קל יותר לאמץ אסטרטגיות התנהגות והתמודדות חדשות 

כך או כך, שינוי חיובי בכל אלמנט בודד (לדוגמה: שינוי תפיסתי או התנהגותי) יוביל להתפתחות חיובית גם באלמנטים האחרים (“תגובה סינכרונית”). תהליך זה יתגבר ויתעצם ככל שהמטופל יגביר את מודעותו לגורמים אשר משמרים את הפרעת החרדה ואשר הם ניתנים לשינוי באמצעות שיוך האחריות אל העצמי. 

לדוגמה, אדם הסובל מחרדה חברתית, וכתוצאה מכך נמנע מיצירת כל קשר עם בנות המין השני, לומד אסטרטגיות התנהגותיות מתאימות שבאמצעותן הוא חווה הצלחות ראשוניות. לדוגמה: שיחות קצרות או ברכות הדדיות. הצלחות אלו יוצרות שינויים חשיבתיים, כגון “היה כיף למרות שחשבתי שאסבול”. “לא האמנתי שאצליח לדבר”. בנוסף, יתעוררו רגשות חיוביים, כגון אומץ, נחישות, מוטיבציה וסיפוק. גם שרירי הגוף הופכים לרפויים ומשתלטת תחושת נינוחות. כעת, השינויים החיוביים שנוצרו באלמנטים השונים יעודדו פעולות התנהגותיות נוספות וחוזר חלילה.

במהלך התהליך הקוגניטיבי לומד המטופל להכיר את דפוסי החשיבה המעוותים האופייניים להפרעת החרדה, ולזהות את עיוותי החשיבה שלו. לאחר מכן, מתחיל תהליך של תיקון המחשבות באמצעות למידה והטמעת אסטרטגיות חשיבה אדפטיביות וחיוביות, ובחינת מחודשת של הפרשנויות שניתנו לאירועי עבר אשר מסבירים את התפתחות הפרעת החרדה והפוביה. 

שינוי דפוסי חשיבה- טיפול בהפרעות חרדה ובפוביות

 חשיבה מעוותת חשיבה אדפטיבית
אירוע: הוזמנתי לאירוע חברתי.

מחשבה מעוותת: “אם יצחקו עליי זה יהיה אסון מבחינתי. בטוח אקפא ולא אדע מה לענות. אני אושפל לעיני כולם. נמאס לי להרגיש דחוי כל הזמן. אני סתם מטומטם שאני חושב שאני יכול ללכת לאירוע חברתי. אני לא יכול להתמודד עם הסבל הזה יותר. מוטב שאשאר בבית!”.
אירוע: הוזמנתי לאירוע חברתי.

מחשבה אדפטיבית: “לא צריך לעשות עניין מכל דבר. תמיד יש עקיצות והעלבות בחברה. רכשתי כלים ותרגלתי מיומנויות חברתיות רבות. נמאס לי מהחרדה הזו. אני לא מצפה להצלחה מסחררת. אני לא מוכן לוותר לעצמי יותר!!!”.
אירוע: נסיעה קצרה לבד ברכב.

מחשבה מעוותת: “אני לא מסוגל לנסוע לבד. אני בטוח ארגיש חרדה והגוף שלי ישתתק. במצב כזה אני יכול לעשות תאונה. זו סכנת חיים אמיתית. רק מלחשוב על זה מתעוררת בי חרדה. יש לי אחריות גדולה כלפי משפחתי. אני מעדיף לנסוע בשלושה אוטובוסים לעבודה ולהרגיש בטוח. אני מוותר”.
אירוע: נסיעה קצרה לבד ברכב.

מחשבה אדפטיבית: “אין שום הוכחה שאעשה תאונה. אני נהג זהיר, ואני בוחר מסלול נסיעה קצר ומוכר. במקרה הצורך אני יכול לעצור בצד ולהירגע. רכשתי המון כלים להתמודדות ותרגלתי מצבים דומים. זו סתם חרדה מטופשת. אני בוחר להסתכל לחרדה בלבן של העיניים. נמאס לי לוותר לעצמי”.

המרכיב ההתנהגותי – טיפול בהפרעות חרדה ובפוביות בילדים ובמבוגרים

התהליך הטיפולי בהפרעות חרדה ופוביות המתמקד ביצירת שינויים התנהגותיים נקרא “חשיפה הדרגתית” (Gradual Exposure). מטרת התהליך היא להפסיק את ההימנעות מסיטואציות מאיימות ולהכחיד התנהגויות הגנתיות המתבצעות בזמן הנוכחות בסיטואציה המאיימת במטרה להפחית את עוצמת החרדה.

תהליך החשיפה מתבצע באופן הדרגתי החל מהסיטואציות הקלות ביותר ועד הקשות ביותר, ובמהלכו נלמדות מיומנויות התנהגותיות רלוונטיות ואסטרטגיות להתמודדות והפחתת רגשות חרדה.

בתחילה, תהליך החשיפה מתבצע בקליניקה, המהווה זירה בטוחה ללמידה והתנסות, באמצעות דמיון מודרך ומוצגים ויזואליים (תמונות או סרטונים)

לאחר מכן, מתרגלים בקליניקה חשיפה לסיטואציות המאיימות באמצעות משחקי תפקידים וסימולציות המדמות אירועים מהעבר.

בשלב האחרון, מתבצעת חשיפה הדרגתית לסיטואציות המאיימות בסביבה החיצונית לאחר שהמטופל מביע את הסכמתו ורצונו.

מה משמעות הצלחה מלאה בתהליך החשיפה?

חשיפה מלאה לכלל הסיטואציות המאיימות, ללא הופעת רגשות חרדה משמעותיים, מהווה אינדיקציה ברורה להחלמה.

אלמנטים מרכזיים בכל תהליך טיפולי

  • ילדים ומבוגרים שנמנעים מסיטואציות יומיומיות בשל חשש מהופעת חרדה.
  • ילדים ומבוגרים שחייהם מלווים ברגשות חרדה הגורמים לסבל רב.
  • ילדים ומבוגרים המתמודדים עם התקפי חרדה.
  • ילדים ומבוגרים שמרגישים כי החרדה פוגעת באיכות חייהם.
  • ילדים ומבוגרים שמרגישים כי עוצמת החרדות הולכת ומתגברת עם חלוף הזמן
  • ילדים ומבוגרים שמרגישים עצבות או ייאוש לצד החרדה.
  • ילדים ומבוגרים החווים ירידה בתפקוד האישי וקושי לבצע משימות כתוצאה מעומס רגשי.

למי מתאים הטיפול

  • ילדים ומבוגרים שנמנעים מסיטואציות יומיומיות בשל חשש מהופעת חרדה.
  • ילדים ומבוגרים שחייהם מלווים ברגשות חרדה הגורמים לסבל רב.
  • ילדים ומבוגרים המתמודדים עם התקפי חרדה.
  • ילדים ומבוגרים שמרגישים כי החרדה פוגעת באיכות חייהם.
  • ילדים ומבוגרים שמרגישים כי עוצמת החרדות הולכת ומתגברת עם חלוף הזמן
  • ילדים ומבוגרים שמרגישים עצבות או ייאוש לצד החרדה.
  • ילדים ומבוגרים החווים ירידה בתפקוד האישי וקושי לבצע משימות כתוצאה מעומס רגשי.

למה לבחור בי כמטפל

  • תחום מומחיות מרכזי בו אני עוסק כ-16 שנים.
  • הצלחות רבות ומשמעותיות במספר רב של מטופלים במגוון רחב של הפרעות חרדה ופוביות.
  • כתיבת תוכניות טיפוליות ייעודיות ומתן כלים פרקטיים
  • לימוד ותרגול מיומנויות חיים וכישורים חברתיים רלוונטיות.
  • טיפול במקרה קיצון קשים ומורכבים.
  • טיפול במאות מתמודדים בכל הגילאים
  • שקיפות טיפולית.

שאלות ותשובות- טיפול CBT בחרדות ובפוביות בילדים ומבוגרים

מה זה טיפול CBT בחרדה?

CBT הוא טיפול ממוקד ומעשי שמטרתו לזהות דפוסי חשיבה מעוותים אשר גורמים לתפיסת מציאות לקויה והערכת מסוכנות שגויה של סיטואציות וגירויים. התהליך מעודד התמודדות עם הסיטואציות המאיימות באופן מדורג כדי ליצור שינויים חשיבתיים והתנהגותיים.

כמה זמן נמשך טיפול בהפרעות בחרדה ובפוביות?

טיפול ממוקד בהפרעות חרדה ובפוביות אורך בממוצע כ-20 מפגשים. אך מספר המפגשים מושפע באופן ישיר מסוג ההפרעה, מחומרת ההפרעה ומרכיבים נוספים.

האם צריך לחשוף את עצמי לפחד ישר מההתחלה?

לא. תהליך החשיפה לסיטואציות המאיימות מתבצע בחלקו השני של התהליך הטיפולי והוא מתבצע באופן מבוקר ומדורג.

האם טיפול בחרדה עלול להחמיר את המצב בתחילת התהליך?

כן. הפרעת החרדה היא הפרעה מתוחכמת והיא משתמשת בהמון טכניקות כדי למנוע את התקדמות המטופל בתהליך. כפי שניתן להבין, זו אחת מהן. למי שמתקשה להבין את אופן ההתנסחות בתשובה, אומר שהחרדה היא ישות נפרדת ורצונה הוא להתמזג עם האדם ולכן המטפל יוצר הפרדה ברורה בן המטופל להפרעה.

האם הטיפול מתאים גם לילדים?

כן. CBT הוא טיפול מצוין לילדים ומתבגרים המתמודדים עם חרדות ופוביות.

האם ניתן להתגבר על פוביה לחלוטין?

בהחלט. מטופלים רבים מצליחים לחזור לתפקוד מלא וללא מגבלות. הפרעות חרדה, כמו הפרעות רבות נוספות, הן תוצר ישיר של ניהול עצמי לקוי. לפיכך, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מאפשר החלמה מלאה וגם תהליכים של צמיחה אישית חיובית. 

מדוע אני מפחד להיכשל בטיפול?

אני חושב שפחד מהחרדה קשה ואכזרי יותר מפחד מכישלון. אולי כדאי להתעכב מעט על תובנה זו. כל תהליך שינוי כולל התמודדויות קשות וחוויות כישלון בצידו. אלא שבטיפול לומדים להתייחס לכול בחירה התנהגותית להתמודד עם קוש הצורה חיובית. כל בחירה כזו מוכיחה אומץ, נחישות, ואמונה עצמית. לא קיים כישלון שלא משרת הצלחה, בתנאי שהוא מועבד בצורה נכונה. הפרעת חרדה מתאפיינת בהתנהגות הימנעותית. לא ניתן ליצור הצלחות גדולת ומיידיות. יש מאין. אני מניח שבשלב זה דעתי הובהרה לטובת הכלל. זכות הבחירה תמיד קיימת. ברוך הבא לבלגן.

האם הטיפול כולל גם הדרכה הורית?

טיפול פרטי הוא נטול פרוטוקולים. המטפל לא כופה מעורבות, אינו אוסף מידע ואינו מחויב בדיווח לגורמים חיצוניים, למעט מקרים קיצוניים על פי חוק. המטפל ישתמש בכל הכלים העשויים להגדיל את סיכויי הצלחת המטופל. ולכן, במקרים בהם קיימת חשיבות יתרה למעורבות הורית, ישתף המטפל את דעתו המקצועית עם ההורים, אך זכות הבחירה תישאר בידם.

האם התרופות הן חלק מהטיפול?

לא. CBT נמצא כשווה ערך ביעילותו לטיפול תרופתי. יחד עם זאת, קיימים מקרים מורכבים שנטילת טיפול תרופתי היא אופציה ממשית ומטרתה היא לאפשר את הצלחת הטיפול הפסיכותרפי. השאיפה הטבעית של כל מטפל היא ליצור מצב תודעתי וקיומי חדש שיאפשר למטופל להפסיק את נטילת הטיפול התרופתי, אם לא במהלך התהליך אז בוודאי בעתיד.

איך אדע שהטיפול מתאים לי?

טיפול CBT הוא טיפול מוכח מחקרית ויעילותו הוכחה באלפי מחקרים מחמירים. אני לא חושב שקיימת לאדם פריבילגיה שלא לטפל בעצמו. אין כמראי עיניים נהוג לומר. זו הדרך היחידה לבחון אם הטיפול מתאים לך וגם לבחון האם המטפל מתאים לך.

קריאה לפעולה- טיפול בחרדה חברתית בילדים ומבוגרים

אם אתה או ילדך מתמודדים עם הפרעת חרדה או פוביות, דאגה, מצוקה, תחושה של חוסר שליטה בחיים, התנהגות הימנעותית ופגיעה בתפקוד היומיומי- מומלץ לפנות לקבלת עזרה. 

 טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא טיפול מוכח מדעית ביעילותו וממוקד צרכים, המסייע ביצירת שינויים מחשבתיים ורכישת כלים פרקטיים להתמודדות עם החרדה וליצירת שינוי משמעותי בחיים.   

אני מזמין אותך לפנות אליי לשיחה ראשונית לקבלת מידע חיוני על התהליך הטיפולי, שלאחריה תוכל לקבל את ההחלטה שעשויה לציין את נקודות המפנה בחייך. 

אני מזמין אותך להצטרף לרשימה ארוכה של ילדים ומבוגרים שחיים חיים חופשיים מחרדות. חיים בעלי משמעות והגשמה עצמית.  

יחד, נצא למסע מרתק של למידה ושינוי, צמיחה והתפתחות אישית.  

יחד, ננצח את החרדה