טיפול קוגניטיבי-התנהגותי באלימות ובכעסים בילדים ובמבוגרים

אלימות וכעסים- גורמים התפתחותיים, ביולוגיים, אישיותיים וסביבתיים

התנהגות אלימה המלווה בכעסים ובהתפרצויות זעם נובעת משילוב של שלושה גורמים מרכזיים: גורמים אישיותיים, ביולוגיים וסביבתיים. ילדים בעלי מאפיינים אישיותיים הקשורים לאלימות מתאפיינים לרוב באימפולסיביות, קשיים בוויסות רגשי, סף תסכול נמוך, תגובות רגשיות עוצמתיות ורמות אמפתיה נמוכות כלפי האחר.

גורמים ביולוגיים, כגון הפרעת קשב וריכוז וקשיים בוויסות החושי, יוצרים עולם פנימי סוער ומובילים לעוררות רגשית מהירה של כעסים ותסכולים, המקשים על עיכוב תגובות אלימות.

גורמים התפתחותיים קשורים לאי־בשילות רגשית, להתנהגות חברתית שאינה תואמת גיל, ולהתפרצויות זעם ואלימות הנובעות מרגשות מצוקה וכעס. בנוסף, ילדים החשופים לאורך זמן לסביבה עתירת תכנים אלימים עשויים לפתח בעצמם דפוסי התנהגות אלימים.

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי המוצג מתאים לילדים המאובחנים עם הפרעה מתנגדת מתריסה (ODD). ולמתבגרים המאובחנים עם הפרעת התנהגות (Conduct Disorder).

טיפול באלימות ובכעסים בילדים ובמבוגרים – אסטרטגיות טיפוליות

שלב א’ – המרכיב הקוגניטיבי

הגברת המודעות לקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגות, באמצעות ניתוח אירועים שבהם התבצעה התנהגות בלתי נאותה.

זיהוי אמונות בסיס המשפיעות על הפרשנות (מחשבות אוטומטיות) הניתנת לאירוע.
דוגמאות לאמונות יסוד נפוצות: “כוח הוא אמצעי לפתרון בעיות”, “כבוד עצמי הוא ערך עליון”, “כוחניות מעניקה מעמד אישי וכבוד מהסביבה”, “אסור לתת לאף אחד לזלזל בי”.
עיוותים חשיבתיים עשויים להתקיים הן באמונות היסוד והן בדפוסי החשיבה.
מטרת העיבוד הקוגניטיבי היא עיצוב מערכת אמונות אדפטיבית וחשיבה גמישה וסתגלנית.

המרכיב הקוגניטיבי- דפוסי חשיבה שליליים

מחשבות המעוררות כעס וזעם: “תמיד הוא מנסה לפגוע בי”, “אף פעם לא מקשיבים לי”, “תמיד מאשימים רק אותי”, “המורה לא מתייחסת אליי בכוונה”

מחשבות אסונית: “אם אני לא אגיב כולם יזלזלו בי”, “אם לא אשחק באגרסיביות אך אחד לא יבחר בי, אם לא אתנהג בכוחניות לא יכבדו אותי” ,“אם אתעלם אז כולם יצחקו עליי”

מחשבות של הנמכה עצמית: ”פוגעים בי רק בגלל שאני פחדן”, “צוחקים עליי בהפסקות כי אני מוזר”, “מתעלמים ממני כי אני לא מעניין “, "כולם מזלזלים בי כי אני חלש”.

מחשבות של סף תסכול נמוך: “אני חייב לנצח בכל משחק”, “אני לא אסכים שיתעלמו ממני”, “אם הוא מרמה אותי הוא ישלם ביוקר”, “איך הוא מעז לדבר אליי ככה” .

מחשבות של הערכת משאבים ירודה: ”אם אני כועס אז אני לא יכול לשלוט בעצמי” , “ אני לא להכיל את זה שלא הזמינו אותי”, “אני לא יכול להתמודד עם זה”.

המרכיב הקוגניטיבי- דפוסי חשיבה חיוביים

דפוסי חשיבה אדפטיביים: “יש דרכים נוספות לפתור סכסוכים מלבד אלימות”, “זה שרבנו לא מעיד על כך שאנחנו לא חברים יותר”, “אפשר לסלוח, גם אני טועה לפעמים”, “גם אני מקלל לפעמים כאשר אני מתעצבן”, “לא צריך לעשות עניין מכל דבר”, “גם אם אני לא מסכים אתו חשוב לכבד דעות שונות משלי”, ”לא תמיד חייבים להתייחס אליי”, “לכולם זכויות שוות”.

מחשבות של מסוגלות עצמית: “נפגעתי מדבריו אבל אני יכול להתמודד עם זה”, “אני לא אתן לאחרים לשלוט ברגשות שלי”, “עדיף להתפשר ולהמשיך לשחק”, “אני יכול לשלוט בכעסים שלי, כבר הוכחתי את זה”, “זה מאד הרגיז אותי אבל עדיף להגיב שאני רגוע”.

שלב’- המרכיב הרגשי

ניהול כעסים: מיפוי סיטואציות “רגישות” מהעבר שעוררו כעס ותגובות שליליות, במטרה לזהות עוררות של כעס מיד עם הופעתו, ובחירה תגובה מידית מתוך ארסנל תגובות מוכן וידוע כדי להימנע מעוררות רגשית חזקה ותגובה בלתי מותאמת.

אינטליגנציה רגשית: הגברת המודעות לרגשות העצמי וזיהוי רגשות האחר באמצעות הבעת עניין או קריאת שפת גוף.

אמפתיה: היכולת להזדהות עם רגשותיו של האחר. אמפתיה איננה עוסקת בניחום או בעידוד (“זה לא נורא אתה תתגבר”), אלא במתן מרחב לגיטימי לחוויה הרגשית של האחר. באמצעות חשיפה עצמית לאירועים דומים בהם נחוו רגשות דומים (“זה נורמלי להיפגע שמעליבים אותך. גם אני נפגעתי שרונן העליב אותי ליד כולם”) ועיקרה בנוכחות משותפת (“אני נשאר איתך”).

ויסות רגשי: תוצר מצטבר של כלל מרכיבי ההתערבות הטיפולית, הכולל זיהוי מוקדם של רגשות. הבנת הקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגות, ויישום אסטרטגיות להתמודדות עם רגשות שליליים באמצעות פעולות להרגעות, דיבור עצמי והתחלת פעילות חדשה המעוררת רגשות חיוביים (החלפת רגש ברגש).

שלב ג’- המרכיב הפיזיולוגי

זיהוי רמזים פיזיולוגיים המעידים על עוררות רגשית שלילית, כגון דופק מהיר, נשימה מואצת, אגרופים קפוצים, עלייה בחום הגוף, שינוי בהבעות הפנים וכיוצא בזה.

אסטרטגיות להפחתת עוררות של תסמינים פיזיולוגיים בזמן עוררות רגשית שלילית, כאמצעי לוויסות כעסים, על ידי מיומנויות הכוללת הרגעות והרפיה, נשימה סרעפתית, דמיון מודרך לעצמי, התמקדות בתחושות גופניות לשם פרוק וניקוי הגוף מתחושות מעיקות והחלפתן בתחושות נעימות, שינוי מיקוד הקשב, והימנעות מתקיעות מחשבתית באירוע מעורר הזעם.

שלב ד’- ניתוח אירועים ומצבים

בחינת תוצאות אירועים שבהם התרחשה התנהגות בלתי נאותה: האם התוצאה הועילה או גרעה, האם ניתן היה להשיג תוצאות טובות יותר ובאילו דרכים.

ניתוח אירועים היפותטיים בהם התרחשה התנהגות בלתי נאותה על ידי דמות דמיונית. יצירת ריחוק מהסיטואציה מעודדת מעורבות אקטיבית ומאפשר התבוננות פנימית ללא רגשות אשמה.

שלב ה’- התמודדות עם סיטואציות

הבנייה מבוקרת של סיטואציות מעוררות תסכול (בקליניקה ובבית): אי-ציות לחוקי המשחק מצד האחר, מניעת פעילות מועדפת, הפסקת פעילות מועדפת, מניעת תשומת לב, מצבי המתנה, ביצוע מטלות הדורשות מאמץ ותשומת לב, במטרה לחזק מיומנויות של איפוק והבלגה, שליטה עצמית ודחיית סיפוקים, כאמצעי לחיזוק מסוגלות עצמית והערכת משאבים גבוהה.

קבלת אחריות אישית על התנהגויות בלתי נאותות באמצעות חיזוק מיקוד שליטה פנימי, שבו הילד מקבל אחריות על חלקו באירוע, מאפשרת הפקת לקחים בחירת אסטרטגיות התמודדות יעילות יותר באירוע הבא. לעומת זאת, במיקוד שליטה חיצוני הילד מסיר אחריות מהתנהגותו השלילית באמצעות האשמת האחר (הסביבה). מיקוד שליטה חיצוני היא אסטרטגיית התמודדות נפוצה בקרב ילדים אלימים, שכן היא מונעת רגשות אשם, אך גם מונעת את היכולת לשנות את ההתנהגות הבלתי נאותה בעתיד.

דחיית סיפוקים: פיתוח היכולת לשאת אי-נוחות זמנית, עיכוב תגובה מיידית ובחירה בהתנהגות מותאמת יותר גם כאשר הצורך או הדחף נחווים כעוצמתיים. דחיית סיפוקים מהווה מרכיב מרכזי בהתמודדות עם כעס, אימפולסיביות והתנהגות אלימה.

פתרון בעיות: תהליך מובנה הכולל הגדרה אופרטיבית ומדויקת של הקושי, בחינת דרכי פעולה אפשריות, הצעת מגוון רחב של פתרונות אפשריים, בחינת היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, בחירה בפתרון היעיל ביותר על פי עקרון של רווח והפסד, תכנון אופרטיבי של שלבי הביצוע (בעיקר באירועים מורכבים), סקירה של קשיים ומכשולים העלולים להתעורר במהלך יישום תוכנית הפעולה והצעת פתרונות רלוונטיים.

מיומנות של פתרון בעיות היא מיומנות מרכזית להתמודדות בהתמודדות עם אלימות וכעסים ובניהול חיים תקין, ועל כן חשוב לתרגלה ולהטמיעה.

פתרון קונפליקטים: ילדים אלימים מתקשים בפתרון קונפליקטים בעיקר משום שהם מרוכזים בחוויה האישית שלהם. לפיכך, קיימת חשיבות בפיתוח היכולת להבין את חוויית האחר.

המרכיב הקוגניטיבי במיומנות זו כולל התייחסות לדפוסי חשיבה המדגישים את אלמנט הכלת האחר. לדוגמה: “כמו שאני בטוח שאני צודק, כך גם הוא בטוח שהוא צודק”, “כמו שאני כועס, כך גם הוא כועס”. זהו הבסיס שמאפשר מעבר לפעולות התנהגותיות שעיקרן, ניהול שיח מכובד המאפשר הבנה והזדהו, ויתור והתפשרות.

אסרטיביות: היכולת להתעמת עם האחר במקרים של חוויית התנהגות פוגענית או מזלזלת. חוקי ההתעמתות ברורים וכוללים הימנעות מווכחנות או מהשתלחות חסרת רסן, והקפדה על העברת מסרים בצורה מכובדת אך נחרצת, תוך שימוש בשפת גוף המשדרת עוצמה לשם חיזוק המסר.

התנהגות אסרטיבית היא מיומנות רחבה בעלת חוקים ותנאים ברורים, איך אין היא עוסקת בפתרון בעיות, אלא בנאמנות לעצמי, לרגשותיי ודעותיי. אסרטיביות נקשרת בקשר הדוק להערכה עצמית חיובית, ועל כן אסרטיביות אינה רק התנהגות אלא דרך חיים.

התמודדות נכונה עם ביקורת: ילדים אלימים מתקשים מאד להתמודדות עם ביקורת (“בגללך הפסדנו”). במקרים רבים, ביקורת מהווה טריגר למריבה ואף לתגובה קשה. בקליניקה נלמדת אסטרטגיה להתמודדות עם ביקרות, צעד אחר צעד.

התעלמות כאמצעי להבעת עוצמה: ההתנהגות האנושית-חברתית מתאפיינת בעימותים, וויכוחים, יריבויות, פגיעות אכזבות וכיוצא בזה. ילדים אלימים שעברו תהליך טיפולי מוצלח, שבמסגרתו רכשו תפיסת עולם חשיבתית חדשה, רכשו מיומנויות של איפוק והבלגה ושליטה עצמית, מבינים שהתעלמות, הכוללת מספר צעדים פשוטים ליישום, מהווה אסטרטגיה יוצאת דופן להבעת עוצמה. אסטרטגיה זו נלמדת ומתורגלת צעד אחר צעד בקליניקה.

שלב ו’- למידת מיומנויות התנהגותיות

שיפור ועידוד תפקוד עצמאי במשימות יומיומיות, לחיזוק תחושת ערך עצמי וחוויית הצלחה.

לימוד התנהגויות אלטרנטיביות: הצטרפות למשחק, התנהלות בקבוצה, יצירת חברויות, נתינת מחמאות, הקשבה, ניהול שיח מכבד, מתן עזרה, בקשת עזרה בצורה מכובדת, התחשבות בצרכי הזולת.

בניית תוכנית לעיצוב התנהגות והגברת מוטיבציה להטמעת התנהגויות של שליטה עצמית, איפוק והבלגה, דחיית סיפוקים, התנהגות אחראית ובוגרת ותפקוד יומיומי תואם גיל (אופציונאלי). 

לסיכום

התוכנית הטיפולית המוצגת היא תוכנית מקיפה ויסודית, הכוללת התייחסות לכלל המרכיבים האופייניים לתופעה. התוכנית משלבת עבודה קוגניטיבית, רגשית, פיזיולוגית, ורכישת מיומנויות התנהגותיות יישומיות המתורגלות בקפידה בקליניקה.

טיפול באלימות ובכעסים בילדים ובמתבגרים- הדרכת הורים (ABA)

טיפול באלימות ובכעסים של ילדים ומתבגרים הוא טיפול רב-מערכתי. הורים הם סוכני השינוי החשובים ביותר. כחלק אינטגרלי מהתהליך הטיפולי, ההורים עוברים הדרכה מקצועית המתבססת על הגישה ההתנהגותית.

• פיתוח ויישום גישה חינוכית המתבססת על תפיסת עולמם הערכית של ההורים.
• ניתוח התנהגות יישומי בסביבה הביתית: זיהוי טריגרים המעוררים התנהגות בלתי נאותה, ולמידת תגובות ההורים המחזקת ומשמרת את ההתנהגות הבלתי נאותה.
• הכחדת התנהגות: מאפיינה התנהגות בזמן הכחדה ומשתנים המשפיעים על תהליך ההכחדה.
• ענישה: מהו עונש נכון שאינו יוצר הסלמה. תגובות יודעות מראש ותגובות הדרגתיות, בדגש על עונשים מותאם, קלים אך עקביים.
• גבולות וכללים ברורים בהתאם לערכי המשפחה
• אסטרטגיות ליצירת שיתוף פעולה והכנת הילד לאירועים מאתגרים.
• תגובות המחזקות התנהגות בלתי נאותה תגובות שונות לאותה התנהגות, חוסר עקביות בתגובות, ריצוי, ויתור ורגשות אשמה
• אסטרטגיות להפעלת מניפולציות על ההורה: התשה, שאלות בלתי פוסקות, אומללות, קורבנות, הבטחות, חרטה. איומים והחרפת התנהגות.
• שיקום הסמכות ההורית: קבלת החלטות משותפת, העברת מידע עקבית בין ההורים וגישה חינוכית מותאמת. התמדה ביישום החלטות ועמידה איתנה ללא כניעה ללחצים.
• בניית תוכנית לעיצוב התנהגות והגברת מוטיבציה להטמעת התנהגויות של שליטה עצמית, איפוק והבלגה, דחיית סיפוקים, התנהגות אחראית ובוגרת ותפקוד יומיומי תואם גיל

עבודה משותפת עם בית הספר

• שיתוף פעולה בין המטפל לצוות ההוראה.
• העברת מידע רלוונטי.
• קבלת החלטות משותפות ותיאום הדגשים להתערבות.

טיפול באלימות ובכעסים במבוגרים

עקרונות טיפוליים

• זיהוי דפוסי חשיבה מעוותים המעוררים כעס וזעם.
• זיהוי ושינוי אמונות בסיס המעודדות התנהגות כוחניות.
• זיהוי עוררות פיזיולוגית לצורך זיהוי רגשות כעס בשלביהם הראשונים וכאמצעי לוויסותם
• לימוד מיומנויות של איפוק והבלגה וניהול כעסים
• אינטליגנציה רגשית: זיהוי והגברת המודעות לקיומם של רגשות כעס העלולים להוות טריגר לתגובות בלתי פרופורציונאליות, וכאמצעי להשגת שליטה עצמית ותגובות מתונות.
• אסטרטגיות לפתרון עימותים וניהול קונפליקטים
• תקשורת בין-אישית ושיח מכבד.
• חיזוק הקשר הזוגי והקשר עם הילדים.
• ניתוח סיטואציות ואירועים מהעבר ומההווה לצורך הבנה מדויקת של המרכיבים הקוגניטיביים וההתנהגותיים, ותרגול תגובות התנהגותיות מותאמות.

אלמנטים מרכזיים בכל תהליך טיפולי

כל תהליך טיפולי כולל עבודה מעמיקה על אלמנטים מרכזיים המסייעים בעיצוב אישיותו של המטופל ומאפשרים את המשך התפתחותו האישית כאמצעי אפשרי ליצירת חיים בעלי משמעות.

• פיתוח אמונה ומסוגלות עצמית גבוהה.
• יצירת אומץ, נחישות ומוטיבציה להתמודדות עם אתגרים.
• בניית חוסן ועוצמה אישית כאמצעי להתמודדות והתאוששות מהירה מחוויית כישלון.
• הערכה עצמית חיובית וקבלה עצמית. אסטרטגיות להשגת יעדים ומטרות.
• נאמנות לעצמי כערך עליון בחיים.
• פיתוח חשיבה חיובית כאסטרטגיית חיים. הגדרת החיים כמסע של למידה, חוויה והתנסות.

למי מתאים הטיפול

• הורים החשים כי איבדו השפעה וסמכות על ילדיהם.
• הורים המתמודדים עם כעסים והתפרצויות זעם, וכן התנהגות מרדנית, אלימה או בריונית מצד ילדיהם.
• גברים בעלי מזג חם וכעסים, הפוגעים ביציבות המשפחתית או במקום עבודתם.
• נשים הסובלות מהתפרצויות זעם, יחס פוגעני ומזלזל מצד בן זוגם
• מתבגרים עם בעיות התנהגות ושליטה עצמית המעוניינים ליצור שינוי חיובי בחייהם.
• מתבגרים עם דפוסי התנהגות עבריינים שהסתבכו עם החוק, שנמצאים בתקופת מבחן ומעוניינים ביצירת שינוי משמעותי.

למה לבחור בי כמטפל

• ניסיון של כ־19 שנה בטיפול בילדים, מתבגרים ומבוגרים עם בעיות התנהגות, אלימות, כעסים והתפרצויות זעם.
• ניסיון טיפולי רב עם מבוגרים המתמודדים עם כעסים והתפרצויות במסגרת המשפחתית.
• ניסיון בטיפול בהפרעה מתנגדת מתריסה (ODD) והפרעת התנהגות (Conduct Disorder)
• פיתוח ויישום תוכניות טיפוליות ייעודיות לוויסות רגשי וניהול כעסים.
• מתן כלים פרקטים לשליטה עצמית, איפוק ופתרון עימותים.
• ניסיון רב בהדרכת הורים ושיקום מסמכות הורית.
• ניסיון רב בעבודה במסגרות בית ספריות והתנהלות מול צוותים חינוכיים
• כתיבה ויישום תוכניות טיפוליות בנושאים מרכזיים בתחום הטיפול בבעיות התנהגות ואלימות

שאלות ותשובות- טיפול באלימות וכעסים ילדים ובמבוגרים

קריאה לפעולה- טיפול אלימות וכעסים ילדים ומבוגרים

אם אתם הורים לילד או מתבגר עם בעיות התנהגות וחווים התפרצויות זעם, ויכוחים בלתי פוסקים, דיבור פוגעני, יחס זלזול ואי קבלת סמכות – אינכם חייבים להתמודד לבד!

אם אתה מבוגר שחווה מצבים של אובדן שליטה, תגובות קשות כלפי בני המשפחה, כעסים בלתי נשלטים שפוגעים בזוגיות ובהורות שלך – אינך חייב להתמודד לבד!

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא טיפול מבוסס מחקר וממוקד מטרה, המאפשר לילדים ומבוגרים ליצור שינוי התנהגותי

אני מזמין אתכם הורים ומבוגרים לפנות אליי לשיחה ראשונית לקבלת מידע חיוני אודות התהליך הטיפולי, שלאחריה תוכלו לקבל החלטה שתעניק לכם סיכוי אמיתי ליצירת שינוי.

יחד, נצא למסע של למידה, שינוי, וצמיחה אישית.

יחד, ננצח.